שחיקת סחוס

בשונה מפגיעה בסחוס, שחיקה של הסחוס פוגעת בכל הסחוס או באיזורים נרחבים שלו. עם הזדקנות הגוף התהליך הנורמאלי המתרחש אצל כולם הוא איבוד סחוס ולא שחיקה. כל איבר ורקמה בגוף עם השנים הולכת ומידלדלת, קצב הריפוי והבנייה פוחתת והאיכות נפגעת.  מצב דומה קורה גם בסחוס ונוצר מצב של כונדורפיניה- חוסר בסחוס.

כאשר ישנם גורמים שמתווספים להתפתחות ישנה גם שחיקה של הסחוס.

הגורמים להתפתחות שחיקה הם:

  1. אנשים בעלי משקל גבוה ו BMI גבוה
  2. דפורמציה של ציר הרגל-רגליים שהחלקים החיצוניים והפנימיים של הברך ישחקו עקב הציר הלא תקין
  3. חוסר יציבות ועומס יתר על הברך
  4. חוסר מיניסקוס
  5. פגיעות וחבלות
  6. גנטיקה
  7. הידלדלות במסת הסחוס

שחיקת סחוס לרוב קורית בברך ובקרסול שנושאים את רוב המשקל ולכן רוב העומס והלחץ יופעל עליהם. כאשר מתחיל תהליך שחיקה של הסחוס מתחיל גם תהליך דלקתי של המפרק ומופרשים חלבונים דלקתיים שפוגעים בסחוס ובעצם. עקב השחיקה ישנה היווצרות של נוזל חלבונים דלקתיים שגורמים להחמרה של הפגיעה ולכן נוצרת דלקת, כאבים ושחיקה נוספת.

הטיפול בשחיקת סחוס:

  1. טיפול פיזיותרפי לצורך ייצוב הברך, חיזוק השרירים על ידי תרגולים שמתאימים לברך ללא קפיצות ניתורים וריצות, וכן הפעלת השרירים באופן מבוקר.
  2. שינוי ספורט.
  3. שימוש במחוך לברך- גרב או תחבושת אלסטית שגורמות להרגשת יציבות של הברך. הלחץ של התחבושת מייצב את הברך ומונע תנועות שגורמות לכאב. כמו כן ישנם מחוכים ארוכים שגורמים לברך לשנות את הציר שלה בהתאם.
  4. הטיית ציר- אם השחיקה בצידה הפנימי של הברך ניתן לבצע ניתוח על מנת לשנות את הציר של הרגליים ולהעביר את העומס לחלק החיצוני. כמו כן אפשרי לבצע טיפול  של תרפיה אפוס- נעילת נעליים מיוחדות שגורמות להפעלת השרירים בחלק אחד של הברך על מנת למנוע הפעלת עומס על חלק אחר.
  5. הזרקת סטרואידים- היתרון הוא שהטיפול מוריד כאב ונפיחות אך לסטרואידים יש גם אפקט על המטבוליזם של הסחוס, ולכן הזרקה יותר מפעם פעמיים יכולה לפגוע בסחוס הבריא במקום להועיל.
  6. הזרקה של חומצה היאלורונית
  7. PRP הזרקת- ישנם סוגים שונים של החומר. החומר מתחלק לשניים- חומר בו יש כמות גדולה של כדוריות דם לבנות וחומר בו יש כמות קטנה של כדוריות דם לבנות. כאשר יש שחיקה של הסחוס בברך למשל, נזריק חומר עם כמות קטנה של כדוריות לבנות או ללא כדוריות דם לבנות כלל על מנת שלא יגרם תהליך דלקתי במפרק. כאשר יש דלקת בגיד כמו גיד אכילס או טניס אלבו נזריק את החומר עם הכמות הגדולה של כדוריות דם לבנות על מנת לייצר תהליך דלקתי שיגרום לתהליך ריפוי של המקום.
  8. הזרקת אורטוקין
  9. שימוש בתאי גזע על מנת לבנות סחוס מחדש- פיתוח ישראלי שנמצא עדיין במסגרת מחקרית. הרעיון הוא להפריד תאי גזע ואז להזריק אותם ישירות למפרק. המקום העשיר ביותר בתאי גזע הוא השומן ולכן יש לבצע שאיבת שומן ולהפריד את התאים, כמה שהשינויים קלים יותר התוצאות טובות יותר אך המחקרים מראים שגם בשינויים גדולים יותר הטיפול עזר באופן יעיל ביותר. היתרון הוא שיפור התפקוד והעלמת הכאב והאפשרות לחזור על הטיפול ללא הגבלה. כמו כן טרם נתקלו החוקרים בתופעת לוואי אצל מי שעבר את הטיפול. יתרון נוסף הוא הזמינות של תאי הגזע אותם ניתן לספק מאותו אדם מטופל. מקור נוסף הוא לקחת סחוס אלוגני-מדם טבורי או שיליה של עובר שרק נולד שעשירים בתאי גזע.

ד”ר רון ארבל מומחה לכירורגיה אורתופדית, מומחה ברכיים וקרסוליים ופגיעות ספורט אחראי המרכז לרפואת ספורט וכירורגיה ארטרוסקופית בבית חולים סוראסקי

צור קשר

© כל הזכויות שמורות