המיניסקוס בנוי מחומר הדומה לסחוס אך יותר אלסטי והוא ממוקדם בצידי הברך. למיניסקוס חשיבות רבה בתפקודה התקין של הברך ויש לו מספר תפקידים חשובים:
- מנגנון הגנה על הסחוס
- בלימת זעזועים על ידי כך שהוא מאפשר חלוקה נכונה של לחצים בתוך הברך
- גורם מייצב בתנועה קדימה- מייצב את הברך ואת התנועה הקדמית של עצם השוק
- פיזור נכון של נוזל הסיכה שנמצא באופן רגיל בברך.
- משמש כנוזל מזין וחומר סיכה על מנת לשמור על רמת נוזלים נכונה ומאוזנת בברך.
עם הזמן המיניסקוס עובר שינוי ניווני והמבנה הביוכימי שלו משתנה, סיבי הקולגן מהם הוא בנוי נחלשים וישנה הידלדלות של החומרים הכימיים העיקריים עד למצב שבו נוצר קרע. סיבה נוספת להיווצרות קרע היא אצל צעירים ספורטאים המפעילים לחץ רב על הברכיים ולא תמיד בצורה הנכונה. מכיוון שהתהליך הניווני לא קיים עדיין אצל צעירים קרע לאחר חבלה נפוץ יותר.
סוגי החבלות שעלולות לגרום לקרע במיניסקוס הן:
- חבלה סיבובית של הברך
- כיפוף חזק של הברך
- יישור חזק של הברך
- כיפוף ויישור חזק ביחד
כאשר ישנו קרע במיניסקוס הדבר גורם לכך שהעומסים מתחלקים בצורה לא שווה על הסחוס ולכן הברך מפסיקה לתפקד כמו שצריך, מתחיל תהליך שחיקה של הסחוס עקב העומס הרב שמופעל עליו ללא מנגנון ההגנה.מעבר לחוסר ההגנה על הסחוס, קרע במיניסקוס יגרום להפרעה בתפקוד וכן במקום יתפתח תהליך דלקתי שיגרום לכאב ונפיחות קבועים. בתהליך זה תהיה הצטברות מוגברת של חלבונים דלקתיים בברך שיפגעו ברקמות הברך, בסוס ובעצם. כמו כן יש סיכוי שהברך תינעל בזווית מסוימת.
המיניסקוס עצמו בנוי במבנה של חצי ירח אשר מתחיל בקדמת הברך ונגמר בחלקה האחורי של הברך כאשר בכל ברך יש שניים. ברוב החבלות המיניסקוס הפנימי הוא זה שנקרע וכאשר ישנו קרע במיניסקוס נדרש טיפול מיידי.
קרע טראומתי:
הטיפול בקרע עקב חבלה טראומתית הוא קודם כל טיפולי פיזיותרפיה על מנת לשפר את התנועה ולהקל על הכאב אך בכל מקרה יהיה צורך בניתוח ולכן הטיפול נועד להרגיע את המקום לפני התהליך הניתוחי.
ישנן שתי אופציות לניתוח והן- לתפור את המיניסקוס שנקרע או להוציא את החתיכה הקרועה לגמרי. בעבר (לפני כשלושים שנה) חשיבות המיניסקוס והצורך בו לא היו ידועים ולכן כאשר נוצר קרע במיניסקוס היה נהוג להוציא אותו לגמרי. עם השנים הבינו שחוסר במיניסקוס גורם לשחיקה מהירה וקשה יותר בסחוס עם הפרעות תפקודיות ולכן כיום מקפידים לתפור את המיניסקוס ולהשאירו בפנים.
המיניסקוס בנוי משלוש רצועות- אדומה ורודה ולבנה. הרצועה האדומה היא הרחוקה ביותר מהברך ובה יש את הכמות הגדולה ביותר של כלי דם. הרצועה הורודה היא האמצעית ובה יש חלק עם כלי דם וחלק ללא כלי שם, והרצועה הלבנה היא הקרובה ביותר לברך ובה אין כלי דם כלל והיא ניזונה מהנוזלים שבברך. אם הקרע נוצר ברצועה הלבנה יהיה קושי לאחות אותו עם תפר ולכן במצב כזה נהוג להוציא את החתיכה הקרועה לגמרי. אם הקרע הינו ברצועה הורודה או האדומה יבוצע ניתוח לתפירת המיניסקוס.
הניתוח נעשה בהרדמה מלאה בשיטה הארתרוסקופית- קודחים שני חורים קטנים בברך כאשר דרך אחד מהם מחדירים סיב אופטי המאפשר תצוגה פנימית על גבי מסך ודרך השני מחדירים את המכשיר איתו מבצעים את התהליך הניתוחי. בשלב הראשון שוטפים את המקום מכל החלבונים הדלקתיים ולאחר מכן תופרים את המיניסקוס או מוציאים את החתיכה הקרועה לגמרי.
החסרונות בתפירה:
- יש סיכוי לקרע חוזר ואם אכן זה קורה יש צורך לנתח ולהוציא את המיניסקוס לגמרי.
- ההחלמה לאחר תפירה של המיניסקוס לוקחת בין ארבעה לשישה חודשים ולא ניתן לחזור לאחר מכן לפעילות ספורטיבית קבועה באותה רמה.
- ההחלמה היא איטית ויש צורך בסד לברך, שימוש בקביים ופיזיותרפיה באופן קבוע.
במידה ומוציאים לגמרי את החתיכה הקרועה, ניתן לחזור לפעילות ספורטיבית לאחר ארבעה עד שישה שבועות בלבד ולכן רוב הספורטאים יעדיפו את הוצאת המיניסקוס למרות ההסברים על שחיקת הסחוס והנזק שיכול להיגרם לברך עקב כך.
קרע בעקבות התנוונות:
בקרעים ניוונים הטיפול הינו שמרני יותר:
- פיזיותרפיה ותרגול אקטיבי של הברך על מנת לחזק את השרירים
- שינוי והתאמה של הפעילות הגופנית
- מתן תרופות אנטי דלקתיות
- שינוי העומס על הברך – אם מדובר בקרע במיניסקוס החיצוני או הפנימי בהתאמה
- טיפולים ביולוגיים בהזרקה
אמצעים נוספים לטיפול במקרה של קרע:
כאשר יש קרע חוזר לאחר הוצאת מיניסקוס או תפירה או מצב של שחיקת סחוס שמלווה בכאבים ניתן להשתיל חלקי מיניסקוס (אם הקרע לא גדול מדי) מחומרים מחליפים העשויים מקולגן או פולי אורתן או השתלה של מיניסקוס מתורם.
אפשרות נוספת שהינה פיתוח ישראלי שנמצא עדיין בשלבי עבודת מחקר ולא בשימוש מסחרי הוא השתלת מיניסקוס מלאכותי.
**לכתבה המלאה מאת ד”ר רון ארבל על השתלת מיניסקוס שפורסמה באתר הבריאות מדיקו
